חלופות אשפוז פסיכיאטרי בישראל מופנים אנשים במצב של פסיכוזה חריפה, מצבים אובדניים ואחרים לאשפוז (לעיתים כפוי) במחלקות סגורות.
במקומות שונים בעולם קיימים מודלים אחרים שבהם מטופלים אנשים אלה בטיפול דיורי.
בעוד שבמחלקה הסגורה סובל האדם המתאשפז מסביבה מגבילה וכולאת, המוצפת לעיתים בגירויים קשים , מסממנים של שלילת האינדיבידואליות והערך העצמי שלו (לבישת פיז'מה של בי"ח, תנאים שאינם מאפשרים יחס אישי מצד הצוות, הפרדה נוקשה בין המטופלים לבין הצוות, שיח טיפולי המתרכז במחלה ובתסמיניה); מן ההיבט האי-מוסרי של ההדרה מן החברה ומן הסטיגמה הקשה של אישפוז פסיכיאטרי - יחידת הטיפול הדיורי ממוקמת בסביבת חיים רגילה (בית בעיר או באיזור כפרי), מונה 8-12 דיירים, ואנשי הצוות שלה נמצאים ביחד עם הדיירים ללא הפרדה סביב השעון וללא פיצול ערכי בין חולה לבריא. חברי הצוות והדיירים משוחחים, מבצעים ביחד את עבודות הבישול והניקיון, אוכלים את ארוחותיהם ביחד ומטיילים ביחד. ביחידה כזו אנשי הצוות נבחרים בעיקר לפי יכולתם ליצור קשר בין אישי "בגובה העיניים" גם עם אנשים במצוקה רגשית קשה. ביחידת טיפול דיורי סדר היום הטיפולי נקבע בשיתוף עם הדרים בה לפי צרכיהם, לא לפי צרכי המערכת. הניסיון והמחקר מוכיחים (באירופה ובצפון אמריקה) שלטיפול הדיורי נמצאו יתרונות טיפוליים לטווח קצר וארוך לעומת אשפוז רגיל, וזאת בלי ליצור סטיגמה ותוך כדי חיסכון בעלויות.
פרופ' פסח ליכטנברג - מנהל מחלקה בבי"ח "הרצוג", ירושלים. לשעבר ראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטה העברית, פועל שנים רבות לקידום הטיפול הדיורי למתמודדים עם פסיכוזה חריפה.
בדצמבר 2013 אישר מנכ"ל משרד הבריאות הקמת פיילוט סוטריה בירושלים. הבית יפעל במסגרת בי"ח הרצוג ומתוכנן להיפתח במהלך 2014.
בטעינה...